עץ הפומלה קל יחסית לגידול ומומלץ לגדל אותו, אך יש להתחשב בגודל הפרי הגדול. הטיפול בעץ פשוט למדי, וכדי ליהנות מהפרי כדאי לעקוב אחר הוראות הטיפול. הפומלה ידוע כפרי ההדר הגדול ביותר, בעל קליפה עבה המגנה על הפרי מפני מזיקים מסוימים, וטעמו מתוק ומתון. יחסית להדרים אחרים הפרי מוצק ונוקשה יותר וטעמו מיוחד. את הפומלה מפרקים מהכיסוי הלבן שלו, והפרי בדרך כלל גדול יותר מאשכולית או פומלית, אם כי לעיתים הוא קטן יותר בהתאם לטיפול בעץ. גודלו של עץ הפומלה והמראה המרשים של פריו הופכים אותו לבולט.

תנאי גידול וטיפול שוטף בעץ הפומלה

למרות שרשימת הטיפולים ארוכה יחסית, יישומה אינו קשה ואף קל.

דילול והסרת פירות

הסרת פירות מעצים צעירים או דילול פרי מעצים בוגרים חשובה מאוד. בשל גודל הפרי, עצים צעירים אינם מסוגלים להחזיק אותו ללא נזק, ובעצים גדולים יותר יש לדלל כדי למנוע עומס של עודף פירות שהעץ אינו יכול לשאת.

תאורה לעצי פומלה

עץ הפומלה מעדיף 6-8 שעות שמש ביום. אפשר לגדל אותו בפחות מכך, אך הדבר יפגע בכמות הפרי ובמתיקותו, שכן הפירות זקוקים לאור ולשמש כדי להיות מתוקים. פעמים רבות עצים גדולים מניבים פרי באזורים ללא שמש, מה שפוגע באיכות הפרי, ולכן יש לגזום את העץ בהתאם.

השקיה לעץ פומלה

יש לשמור על אדמה לחה באופן עקבי, במיוחד במזג אוויר חם ויבש. השקיה עמוקה עדיפה על השקיה רדודה ותכופה, אך לא בעצים צעירים. השקיית ממטרות אינה יעילה ופוגעת בבסיס העץ. בעונות הסתיו והחורף, לפני שהפרי מבשיל, קיימת דרישה למים רבים יותר, אך בשל הגשמים יש צורך בפחות השקיה. חשוב לזכור שעודף השקיה גורם לריקבון שורשים, ואילו מחסור במים גורם נזק לעץ ולפרי, כגון פירות יבשים וחסרי מיץ ומרקם פגום.

דישון לעץ פומלה

דישון מאוזן טוב לעצים בינוניים. עצים צעירים זקוקים ליותר חנקן וזרחן כדי לפתח שורשים, ענפים ועלים, ולכן יש להשתמש בדשן מאוזן עבור עצים שעדיין זקוקים לגדילה אך כבר נותנים פרי. לעצים בוגרים מומלץ דשן עם פחות זרחן, שכן לגידול השורשים יש חשיבות נמוכה יותר בעצים בוגרים.

מיקרו-אלמנטים

תוספת מיקרו-אלמנטים בעצי פומלה חשובה מאוד. כדאי לשים לב למחסורים וכן להוסיף מיקרו-נוטריינטים נוספים כגון ברזל, אבץ ומנגן.

גיזום ותחזוקת העץ

גיזום עץ פומלה

הגיזום הוא טיפול חשוב מאוד של הסרת ענפים. להלן הרשימה:

  • ענפים מתים – מכיוון שפעמים רבות אי אפשר לדעת מה גרם למוות הענף, כדאי להסירו כדי למנוע הדבקה של אזורים אחרים בעץ.
  • ענפים חולים – ברגע שענף חולה (יש לוודא שמדובר במזיק ולא בחרק) כדאי להסיר אותו כסנטימטר מהאזור הנגוע.
  • ענפים פגומים – יש להוריד אותם, שכן פעמים רבות הם חלשים יותר מענפים תקינים ונתקפים מהר יותר.
  • דילול – יש לדלל ענפים צפופים כדי לשפר את זרימת האוויר וחדירת אור השמש בתוך החופה.
  • בקרת צורה וגודל – יש לגזום כדי לשמור על צורת העץ וגודלו הרצויים, מה שמקל על הקטיף ועל ניהול העצים הכולל.

צביעת הגזע בלובן

גזע החשוף לשמש נפגע לרוב ומתקשה להעביר סוכרים ומים כראוי. עצים צעירים מושפעים מכך יותר מעצים בוגרים בעלי חופה.

הסרת עשבים שוטים

עשבים שוטים יכולים להועיל, אך יש לדעת לנהל אותם. בדרך כלל הם גוזלים מים ומינרלים והשפעתם שלילית, בייחוד בעצים צעירים שעבורם הם מהווים תחרות קשה על משאבים, ולכן יש להסירם. צל על הקרקע וחיפוי קרקע מפחיתים את גדילת העשבים ואת חוזקם.

חיפוי קרקע

כדאי לפזר שכבה עבה של חיפוי סביב בסיס העץ:

  • כדי לבודד את השורשים ולשמור על טמפרטורת שורשים אחידה.
  • כדי לשמור על לחות הקרקע ולווסת את טמפרטורת הקרקע.
  • כדי לדכא צמיחה של עשבים שוטים.

חשיבות חיפוי הקרקע גדולה במיוחד בעצים צעירים, שחופתם אינה מכסה את האדמה וזו חשופה לשמש.

הגנה מפני מזיקים ומחלות

טיפול במזיקים ומחלות

  • ניטור – יש לבדוק את העץ באופן קבוע לאיתור סימני מזיקים כגון כנימות, עש המנהרות (מנהדר), אקריות ותריפסים. קל הרבה יותר לטפל במזיק כשהוא מגיע מאשר לאחר שהתבסס על העץ, ויש מזיקים שאינם דורשים טיפול.
  • ניהול מזיקים – הסרת המזיק ושל הענף או הפרי הנגוע יכולה לסייע כשהמזיק עדיין אינו נמצא על העץ בכמות גדולה. לאחר שהמזיק התבסס, כדאי להשתמש בקוטלי מזיקים בהתאם לסוג המזיק.

איסוף פירות נגועים מהקרקע

איסוף פירות נגועים מהקרקע חוסך טיפול עתידי במזיקים. חלק מהפירות נרקב על הקרקע, וכדי להפחית מזיקי פרי יש להשמיד את כל הפירות הרקובים שנשרו. החרקים מבססים את עצמם בגינה באמצעות הפירות, המשמשים להם מזון ולעיתים קרובות גם אזור גידול.

הסרת פירות פגומים

יש להסיר פירות פגומים, מעוותים או חולים, שכן נגעים על הפרי עלולים להתפשט על כל העץ, ופעמים רבות פירות מעוותים נתקפים מהר יותר מפירות רגילים. יש לוודא אם המחלה או המזיק אקוטיים לפרי, ולרסס ולטפל בהתאם.

קטיף וטיפול בפרי

קטיף הפרי

יש לקצור פירות הדר כשהם מגיעים לצבע ולטעם מלאים. לזני הדר שונים יש זמני קטיף משתנים, ולכן יש לבדוק הנחיות ספציפיות בהתאם למין ההדר ולזן – קיים שוני עונתי אף בין זני תפוזים לדוגמה. יש פירות שניתן לקטוף לפני זמנם, וזה מהווה עבורם טריגר להבשלה מהירה, ויש זנים שניתן לאכול כשהם ירוקים, כגון לימון וקלמנטינה.

טיפול בפירות שנקטפו

יש לטפל בפירות שנקטפו בעדינות כדי למנוע חבלות או פגיעה בקליפה העדינה. כדאי לוודא שאין רקבונות או עובש במקום האחסון, שכן אלה מדבקים מאוד: פירות רקובים מדביקים זה את זה עד שכל הפירות אינם אכילים.

הקפדה על נהלי הטיפול הללו תבטיח את הבריאות, החיוניות והפרודוקטיביות של עץ הפומלה.

המאמר הוא חלק ממדריך עצי ההדר המלא של אורגניקו — גידול, טיפול ובחירת זני הדר.