תוכן עניינים
הצג
עצי תפוז מומלצים מאוד לגידול בגינה והם קלים יחסית לגידול. קיימים סוגים וזנים רבים, אדומים או כתומים: תפוז שמוטי, תפוז טבורי וושינגטון, תפוז קרה קרה, תפוז ולנסיה ותפוז דם. יש המגדירים גם את התפוז הסיני כתפוז, אך למעשה אינו תפוז.
סוגי עצי תפוז
מגוון סוגי התפוזים מציע שימושים שונים: יש זנים המיועדים יותר למאכל (קלים יותר לקילוף ובעלי פחות מיץ), ולצדם זנים המיועדים למיץ.
תפוז שמוטי
- מקור: התפוז מוכר גם בשם תפוז יפו, מקורו בישראל ומגדלים אותו כאן מאז המאה ה-19.
- איכות הזן: זן חזק בעל חיי מדף ארוכים.
- מאפייני הפרי: השמוטי נטול גרעינים ובעל קליפה עבה ומחוספסת, אך ניתנת לקילוף בקלות. תכונה זו הופכת אותו לפופולרי במיוחד כתפוז טרי למאכל.
- פרופיל הטעם: ידוע בטעמו המתון והמתוק ובחומציותו הנמוכה. השמוטי מועדף על מי שמעדיף תפוז פחות ארומטי ומתוק יותר.
- שימושים: אידיאלי לצריכה טרייה בשל טעמו העדין וקליפתו הקלה לקילוף. הוא משמש גם למיץ, אם כי הוא פחות עסיסי מזנים אחרים כמו ולנסיה, ומתאים היטב לסלטים, קינוחים ומנות נוספות.
- גידול: עצי שמוטי עמידים בפני קור ומחלות, מה שהופך אותם לקלים יחסית לגידול ובעלי פרודוקטיביות גבוהה.
תפוז טבורי וושינגטון
- מקור: התפוז מקורו בברזיל, בתחילת המאה ה-19.
- מאפיינים: הטבורי וושינגטון נטול גרעינים, בעל קליפה עבה וקלה לקילוף ו"טבור" מיוחד בקצה הפריחה. הבשר עסיסי ומוצק, מה שהופך אותו לתפוז אכילה מועדף.
- פרופיל טעם: ידוע במתיקותו ובחומציותו הנמוכה, ובעל טעם תפוז עשיר וקלאסי הפונה למגוון רחב של טעמים.
- שימושים: נצרך בעיקר טרי בשל המרקם והמתיקות העסיסיים שלו, ומשמש גם בסלטים ובקינוחים. עם זאת, הוא פחות מתאים למיץ, שכן המיץ הופך למריר אם מאחסנים אותו לתקופות ממושכות.
- גידול: עצי הטבורי וושינגטון עמידים ומאוד פרודוקטיביים, ומניבים הרבה פרי.
זני תפוז צבעוניים ולמיץ
תפוז קרה קרה
- מקור: קרה קרה היא מוטציה טבעית של הטבורי וושינגטון, שהתגלתה בוונצואלה בשנות ה-70.
- מאפיינים: פרי ורוד-אדום ייחודי, חסר גרעינים, קל לקילוף ובעל קליפה מעט דקה יותר מזו של תפוז וושינגטון. בשרו ייחודי, בעל גוון ורוד עמוק.
- פרופיל טעם: ידוע בטעמו המורכב. המתיקות שלו מאוזנת היטב עם חמיצות עדינה, מה שהופך אותו לאחד מזני התפוזים הטעימים ביותר.
- שימושים: הצבע התוסס והטעם המתוק הופכים את הקרה קרה למועדפת לאכילה טרייה, לסלטים ולקישוט. היא פופולרית גם למיץ בשל צבעה, אך פחות מתאימה למיץ מתפוז דם.
- גידול: תפוזי קרה קרה גדלים היטב באקלים חם. העצים פרודוקטיביים מאוד ומניבים הרבה פרי.
תפוז ולנסיה
- מקור: התפוז ולנסיה מקורו בארצות הברית, למרות שמו הספרדי. הזן נקרא על שם ולנסיה שבספרד, אזור המפורסם בזכות התפוזים.
- מאפיינים: תפוזי ולנסיה בעלי קליפה דקה ועשויים להכיל כמה זרעים. הפרי עסיסי וידוע בצבעו הכתום החזק, בניגוד לתפוז הטבורי.
- פרופיל הטעם: תפוז זה מעט חמוץ יותר מהטבורי, עם טעם בהיר ומתוק שאידיאלי למיץ. יש לו איזון מושלם של מתיקות וחומציות, וכתוצאה מכך טעם מרענן.
- שימושים: תפוזי ולנסיה מגודלים בעיקר לצורך מיץ תפוזים, שכן הם בעלי תכולת מיץ גבוהה וחסרי מרירות, מה שהופך אותם למרכיב עיקרי בייצור מיץ. הם גם נאכלים טריים ומשמשים במגוון מתכונים הדורשים תפוז חריף ומתוק.
- גידול: לתפוז ולנסיה יכולת "לשמור" פירות על העץ, וניתן לקצור אותם לאורך תקופה ממושכת — וזהו יתרונו המרכזי. הם עמידים בחום.
תפוז דם
- מקור: התפוז מקורו באיטליה, במיוחד באי סיציליה.
- איכות הזן: הפיגמנטציה האדומה נובעת מהרכיב אנתוציאנינים — נוגדי חמצון נדירים מאוד בפירות הדר, שבהם הפיגמנט הוא בדרך כלל ליקופן.
- מאפיינים: לתפוז זה קליפה עבה, לעיתים מעט גבשושית, עם פרי שצבעו נע בין ורוד בהיר לאדום עמוק ולעיתים בורדו. הצבע תלוי באקלים ובתנאי הגידול, במיוחד בטמפרטורות קרירות יותר בלילה.
- פרופיל טעם: הטעם של תפוזי הדם ייחודי, עם נגיעות של פטל או פירות יער וכמובן טעם הדרים. הוא נוטה להיות בעל מתיקות מאוזנת ומגע של חמצמצות, מה שהופך אותו לבחירה מעניינת לגידול.
- שימושים: תפוזי דם מוערכים בבישול ובמיץ בשל צבעם וטעמם המדהימים. המיץ משמש לעיתים קרובות בקוקטיילים, ברטבים ובקינוחים.
- גידול: תפוזי דם זקוקים ללילות חורף קרירים יותר כדי לפתח את הפיגמנט האדום המובהק שלהם. הם רגישים במידה מסוימת לחום קיצוני, והתפתחות האנתוציאנין שלהם עשויה להיות מוגבלת בחורפים חמים.
תפוז סיני (קומקוואט) — הזן שאינו תפוז
התפוז הסיני אינו תפוז.
- מקור: מקורו בדרום אסיה, ויש מגוון זנים ממדינות שונות.
- מאפיינים: בניגוד לפירות הדר אחרים, הקומקוואטים קטנים ובעלי צורה עגולה או אובלית (תלוי בזן), ולרוב אוכלים מהם את הקליפה ופחות את הפרי.
- פרופיל טעם: הקומקוואטים נבדלים בכך שקליפתם מתוקה בעוד העיסה חמוצה. איזון זה של מתוק וחמוץ הופך אותם לייחודיים בין פירות ההדר, שכן הקליפה נאכלת בדרך כלל והפרי פחות.
- שימושים: התפוז הסיני נאכל לרוב טרי — רק הקליפה — והשימושים בו מגוונים: ריבות, חמוצים ורטבים, סלטים, קוקטיילים ואפילו כקישוט לקינוחים.
- גידול: עץ התפוז הסיני עמיד מאוד. ניתן לגדלו בגינה, בעציץ ואף במרפסת, וכן כעץ נוי בשל מראהו, ואפילו כבונסאי.
המאמר הוא חלק ממדריך עצי ההדר המלא של אורגניקו — גידול, טיפול ובחירת זני הדר.
